לימוד עברית בדובאי נראה היה פעם כחלום רחוק. אולם החתימה על הסכמי אברהם בין איחוד האמירויות לישראל – זה בהחלט אפשרי.

לאחר הסכמי השלום בין ישראל ואיחוד האמירויות עולה חשיבות לימוד עברית בדובאי , כעת אנשי עסקים מישראל ומדובאי יקימו ביניהם יחסי מסחר, אזרחים משתי המדינות יתחילו לנסוע לבקר בישראל ובדובאי.

הבנת שפת המקום, במקרה זה עברית, שהיא אחת מהשפות הרשמיות בישראל, תעניק לאיש העסקים והתייר מדובאי יתרון גדול בבואו לתקשר עם הישראלים. כייוון שערבית וערבית שתיהן שפות שמיות, המרחק ביניהן אינו גדול כלל, והרבה מילים הן בעלות משמעות וצליל דומה בשתי השפות.

בהחלט מומלץ לכל מי שרוצה להעמיק את קשריו עם ישראל והישראלים לשקול בחיוב להתחיל וללמוד את השפה העברית.

 

לימוד עברית בדובאי – כיצד זה נעשה?

כעת מתאפשר גם לתושבי דובאי ואיחודהאמירויות ללמוד את השפה העברית במגוון דרכים ושיטת, כל אחד יכול לבחור את השיטה והדרך המתאימה לו.

האפשרויות ללימוד עברית בדובאי :

  1. לימוד פרטי  – לימוד און ליין בשיעור אחד על אחד עם מורה מקצועי פרטי
  2. כיתה וירטואלית – לימוד במערכת און ליין ממוחשבת יחד עם עוד תלמידים בכיתה וירטואלית
  3. לימודים פרונטליים – לימוד פרונטלי בכיתה – בקרוב!

מגוון השיטות שפרויקט כרמל IL מאפשר לכם ללימודי עברית, וגמישות הבחירה של המסלול המתאים לכם, יאפשרו לאנשי עסקים, תיירים עתידיים וכל דובר ערבית באשר הוא להתחיל ללמוד את השפה העברית.

ניתן ללמוד את הבסיס ובכך להיות מסוגל לנהל שיחה בעברית כתייר המגיע לישראל, ניתן ללמוד במסלול המקצועי, המתאים במיוחד לאנשים עסקים הרוצים לשוחח בעברית עם עמיתיהם אנשי העסקים בישראל , וניתן גם ללמוד עברית במסלול המורחב אשר סיומו יאפשר לכם שליטה מלאה בשפה העברית, לרבות, דיבור – קריאה וכתיבה שוטפים. בנוסף מסימי המסלול יזכו בתעודה מטעם מוסד אקדמאי ישראל מוכר ומכובד.

לימוד עברית בדובאי

 

שיטות הלימוד שלנו ללימוד עברית בדובאי :

ראשית חשוב לציין מספר דברים לגבי כול המסלולים שאנו מציעים:

  • המורים שלנו לעברית הינם אנשי מקצוע ותיקים, בעלי תעודות הוראה אקדמאיות והם מוכרים על ידי מערך ההשכלה הישראלי.
  • מערכי הלימוד עברו אישור של אנשי אקדמיה מוסמכים והם הותאמו לקהל דובר ערבית.
  • אנו חותרים לתוצאות – מבנה הקורס נועד לאפשר לכם להגיע לשליטה מהירה בשפה העברית (גם אם בחרתם בקורס הפשוט ביותר תקבלו ערך מהיר).
  • תעודות – לכל מסיים קורס תוענק תעודת סיום קורס מהודרת.
  • פורום – כל הנרשמים לאחד מהקורסים יקבלו גישה לפורום דיונים און ליין. שם תוכלו בלשאול שאלות, גם כאלו שאינן קשורות ישירות ללימודי העברית שלכם, אלא בנושאים רחבים יותר הקשורים בישראל.
  • כל משתתף יקבל גישה לחומרי תרגול איכותיים, לרבות לוח אלפבית ערבי-ישראל, מילון מונחים עסקי, מילון סלנג ישראלי ועוד.

 

לימוד עם מורה פרטי דרך המחשב און ליין

במסלול זה ממונה לכם מורה פרטי אישי. מורה זה מלווה אתכם לאורך כל מהלך הקורס. כל השיעורים מתבצעים דרך מערכת ממוחשבת און ליין, אליה תקבלו גישה פשוטה לאחר תהליך הרישום לקורס.
*שעות הלימוד הן גמישות ומתאימות גם לאנשים עובדים, בעלי חברות, יזמים ומנהלים.

 

כיתה וירטואלית – לימוד במערכת און ליין וירטואלית יחד עם עוד תלמידים

בשיטה זו תלמדו עברית ממש בכיתה אחת עם עוד אנשים כמוכם. באמצעות מערכת וירטואלית תוכלו להתחבר מרחוק באמצעות המחשב שלכם לכיתה וירטואלית, בה ילמד מורה אמיתי שיעורי עברית.

בנוסף תלמידי שיטה זו יחשפו למספר מורים מקצועיים נוספים בנושאים רחבים הקשורים בלימודי העברית – כגון – תרבות ישראלית, סלנג עברי, חגים ומועדים עבריים, אוכל ומנהגים ישראליים ועוד ועוד. שיטה זו מורכבת מחבילה של קורסים שיחד מעניקים לבוגרי קורס זה תמונה רחבה על התרבות הישראלית – מומלץ!

*הטכנולוגיה המתקדמת מאפשרת לימוד מקצועי בפשטות וללא צורך בכל ידע טכני מוקדם.

לימוד פרונטלי בכיתה – בקרוב!

כחלק מהרחבת מערך לימודי העברית בדובאי ובאיחוד האמירויות, פרויקט כרמל מקים מערך לימודי עברית פרוינטלי בדובאי עצמה. אפשרות זו תאפשר ללומדי העברית להנות מחוויה אישית של לימוד פרונטלי בכיתה עם מורה דובר עברית!

פרטים יינתנו בהמשך.

 

לנוחיותכם, ריכזנו כמה עובדות על השפה העברית:

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, היא ידועה  כשפתם של היהודים ושל השומרונים. העברית היא שפתה הרשמית של ישראל.

מקור השם עברית

שם השפה עברית פירושה "לשונו של עֵבֶר ונגזר מהשם של הדמות המקראית עֵבֶר, אביהם הקדמון של עמים רבים, בהם עם ישראל. לפי המסורת היהודית, עבר סירב לקחת חלק בבניית מגדל בבל, ועל כן הוא וצאצאיו לא נענשו על בניית המגדל, ושפתם לא נתבלבלה. עבר שימר את השפה האוניברסלית המקורית – העברית.

העברית היא שפה המשתייכת לקבוצת הלשונות השמיות הצפון-מערביות, ומהווה את הניב בו דיברו תושבי ארץ ישראל החל מן האלף ה-2 לפנה"ס בלב האזור המכונה במקרא בשם ארץ כנען. כנען או הלבנט כולל היום את שטחיהן של לבנון, סוריה, ארץ ישראל וירדן. השפה הפיניקית אשר הייתה מדוברת באזור לבנון של ימינו היא "שפה אחות" לשפה העברית.

מגילה מתוך המגילות הגנוזות ובה כתב עברי קדום

בעברית נכתבו רוב ספרי התנ"ך, כל המשנה, רוב הספרים החיצוניים ורוב המגילות הגנוזות. המקרא נכתב בעברית מקראית, ואילו המשנה נכתבה בניב הקרוי לשון חז"ל. בתקופה מסוימת בסוף המאה ה-2 לספירה או קצת מאוחר יותר.הפסיקו רוב היהודים מלהשתמש בעברית כבשפת דיבור. מאות שנים בלבד לאחר חתימת המשנה, כאשר חדלו היהודים להשתמש בעברית, כבר נכתבו התלמודים בארמית.

עד המאה ה-19, תחילת ימי התנועה הציונית, מעמדה של העברית היה דומה למעמדה של השפה הלטינית בקרב הנוצרים במערב אירופה והיא שימשה בעיקר כשפת כתב ובעיקר למטרות דתיות, אבל גם למטרות שונות ומגוונות: פילוסופיה, ספרות, מדע ורפואה. עובדה זו הגנה על העברית מתהליכי הרס שאירעו לשפות עתיקות אחרות.

תקופת התנופה וההתחדשות של השפה העברית 

מסוף המאה ה-18, עם צמיחת תנועת ההשכלה היהודית בגרמניה ובמזרח אירופה, נכנסה השפה העברית לתנופה מודרנית. לאורך כל המאה ה-19 הלך השימוש החילוני בה וגבר. בד בבד עם תנועת התחייה הלאומית החלה גם פעילות להפיכת העברית ללשון הדיבור של היישוב העברי בארץ ישראל. אליעזר בן-יהודה, המכונה "מחיה השפה העברית" היה בין הלוחמים למען הפיכת השפה העברית לשפה מדוברת ולשפתו הלאומית של היישוב העברי בארץ. במקביל התפתחה עברית מדוברת גם במרכזים אחדים של יהודים במזרח אירופה. המעבר לדיבור בעברית ביישוב העברי בארץ היה מהיר יחסית. עם כינון שלטון המנדט הבריטי בארץ נקבעה העברית כשפה רשמית שלישית, לצד הערבית והאנגלית. ערב הקמת מדינת ישראל הייתה העברית כבר לשפה העיקרית של היישוב העברי, ושפת הלימוד במרכזי החינוך שלו.

כיום יש כ-9 מיליון דוברי עברית ישראלית, רובם המכריע גרים בישראל. והשאר משתמשים בעברית כשפה שנייה. עברית היא השפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל, אם כי בנוסף לה יש מעמד מיוחד גם לשפה הערבית, וכן נעשה שימוש נרחב באנגלית, ברוסית ובשפות נוספות.

מספר עובדות על השפה העברית :

  1. השפה העברית קשורה במוצאה לשפה הערבית והארמית
  2. הכתב העברי נקרא ג ם אלפא-בית, ויש בו 22 אותיות
  3. השפה העברית נראית מימין לשמאל
  4. השפה העברית היינה עתיקה מאוד

סרט על אליעזר בן יהודה "מחייה השפה העברית".

ניבים ומבטאים עבריים

לקראת תחילת תהליך החייאת השפה העברית, בעת שהיא שימשה רק כשפה שנייה בפי יהודים ושומרונים, היו לשפה שני ניבים – יהודי ושומרוני, כשהניב השומרוני היה על סף כליה גם כשפה שנייה, יחד עם העדה השומרונית עצמה. לניב היהודי היו שלוש דרכי הגייה עיקריות: אשכנזית, ספרדית ותימנית (יש המציינים גם הגייה עיראקית). עם החייאת השפה, בן-יהודה הכריז על ההגייה הספרדית כהגייה התקנית של העברית. אולם בפועל מחיי השפה דבקו בהגייה שהיא מעין פשרה בין הספרדית לאשכנזית וזו נשתרשה בעם.

בשל התחייה המאוחרת של השפה העברית, אין כמעט ניבים אזוריים עבריים. למעשה, השפה הנשמעת בפי דוברים ילידיים זהה כמעט בכל חלקי ישראל (עברית ישראלית). אפשר להבחין בשוני בין הניבים המדוברים בפי עדות יהודיות שונות (אתנולקטים). אולם, שוני זה מתבטא בעיקר בפונולוגיה, ולא בתחביר או במורפולוגיה. עיקרי שוני זה הם בהשפעה ספרדית-תימנית על ההגייה המקובלת ולעיתים בהשפעה אשכנזית על ההגייה המקובלת (למשל בקרב חלק מהעדה החרדית בירושלים ובברוקלין). שוני מסוים בתחביר ובמורפולוגיה קיים בין ניבים מעמדיים של השפה (סוציולקטים), אולם שוני זה אינו גדול יחסית.

ייחודה של העברית המודרנית הוא בכך שהיא משרתת במידה רבה אנשים ששפת אמם שונה. מספר הדוברים הלא-ילידיים משתווה פחות-או-יותר למספר הדוברים הילידיים, והיא אף משמשת לתקשורת בין קבוצות בתוך ישראל שאינן דוברות עברית (למשל, דיונים בכנסת, בבתי המשפט הישראליים וכיוצא בזה מתנהלים בעברית, גם כשכל המתדיינים שייכים לקבוצות שאינן דוברות עברית). כיוון שכך, העברית המודרנית חשופה להשפעה אינטנסיבית של שפות אחרות, כגון ערבית, רוסית, אנגלית ועוד, דבר המשנה אותה בהתמדה, ואף יוצר הבדלים בין קבוצות, אשר עשויים להתפתח לניבים של ממש.

הכתב העברי

הכתב העברי מאופיין באלפבית המיוחד לו, הוא כולל 22 אותיות, ו-5 אותיות סופיות, הנכתבות בסוף מילה במקום האות הראשית. כ-ך מ-ם נ-ן פ-ף צ-ץ. וכן סימנים גרפיים נוספים (שהם פיתוחים מאוחרים יחסית), המשמשים בעיקר לציון תנועות. האלפבית המרובע המוכר היום הוא גרסה של הכתב הארמי "הבינלאומי" של הממלכה הפרסית, והוא החליף (לפי המסורת – על פי החלטה מגבוה של עזרא הסופר) את האלפבית העברי-פיניקי, המכונה גם "כתב דעץ/רעץ", שבו נעשה שימוש בממלכת יהודה, בממלכת ישראל וברחבי המזרח הקדום לפני גלות בבל במאה ה-6 לפנה"ס. האלפבית העברי-פיניקי לא נעלם כליל, והוא המשיך לשמש את השומרונים (במידת-מה עד היום: כתב העת של השומרונים מודפס בחלקו באלפבית זה). בתקופת הבית השני כמו גם בהמשך, בזמן מרד בר כוכבא, נשאו מטבעות היהודים כתובות בכתב זה. כתב זה מופיע גם על חלק מהמטבעות שמונפקים על ידי מדינת ישראל, למשל על מטבעות של שקל חדש ושל עשרה שקלים, ופה-ושם ניתן למצ

המאפיין החזותי הבולט של הכתב העברי בן ימינו הוא הצורה המרובעת של האותיות. הגופן שמשמש בדרך-כלל בדפוס מכונה, הנקרא "פרנק-ריהל" (על שם מפתחיו), הוא נפוץ מאוד למרות הביקורת על כך שצורת האותיות גורמת להן להיראות דומות זו לזו, ובפרט מקשה על ההבחנה בין צמדי האותיות א-צ, ג-נ, ב-כ, ו-ז, ח-ת, ד-ר.

הגיית העברית

הגיית העברית עברה שינויים רבים במהלך אלפי שנות קיומה, ובכל תפוצה, הגו אותה היהודים באופן אחר. במאה ה-19 שאפו מחדשי השפה העברית לאמץ את ההגייה הספרדית, בייחוד זו שהייתה נהוגה בקהילה הספרדית של ירושלים; זאת משום היוקרה שממנה נהנתה הקהילה הספרדית של ירושלים בעבר, ומשום שהגייתה הייתה קרובה למדי להגייה שמשתקפת בניקוד הטברני של המקרא. אלא שמרבית מחדשי השפה העברית ותומכיהם היו יהודים אשכנזים ממזרח אירופה, וההגייה העברית שהכירו הייתה שונה מאוד; על אף המאמץ להקנות לדיבור העברי החדש הגייה ספרדית, השפעת ההגייה האשכנזית ניכרת בעברית המודרנית.

*חלק מהפרטי נלקחו מהערך על העברית בויקיפדיה.
האם חשוב לדעת עברית כדי לעשות עסקים עם ישראל – ראו בקישור הזה

מקורות מידע חשובי למי שרוצה להתעמק בלימודי העברית בדובאי